#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 1 איזה פתילה זורקים למעיו של החייב שריפה?	אמר רב מתנה פתילה של אבר.	סנהדרין נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 1 מדוע כתבה המשנה בסיום דבריה 'זו מצות הנסקלין'?	כיוון דתני כמה הלכות סקילה נגמר הדין וכד', ועכשיו עוברת המשנה למצות הנשרפים, סיימה זו מצות הנסקלים.	סנהדרין נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נב. 2 מנין שמצות הנשרפים אינה לשרוף את כל גופו?	"ת&quot;ק בברייתא למד שריפה שריפה מעדת קורח שריפת נשמה וגוף קיים כדכתיב &quot;ואת מחתות החטאים האלה בנפשותם&quot; רק נפש. [אידך ס&quot;ל נשרפו ממש, ובנפשותם ר&quot;ל שנתחייבו על עסקי נפשותם כדר&quot;ל דדרש &quot;בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו&quot; בשביל חנופה שהחניפו לקרח על עסקי לגימה חרק עליהן שר של גיהנם שיניו].<p dir=""rtl"">רבי אלעזר למד מבני אהרן דכתיב בהם &quot;וימותו לפני ה'&quot; כעין מיתה. [ואידך נשרפו ממש, אלא שהתחיל מבפנים כעין מיתה.]</p><p dir=""rtl"">אין ללמוד מפרים הנשרפים שריפה ממש - שמיתת אדם דומה להם יותר. וכן כל אחד לא לומד לשריפה ממש מהלימוד של חברו דכתיב &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; ברור לו מיתה יפה, ואחר ששמענו ששריפת נשמה נקראת שריפה נידון בזה (וכן גבי פרים מצי למימר כן &lt;תוס'&gt;).</p>"	סנהדרין נב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: 1 אלו ב' טעויות טעה רב חמא בר טוביה ששרף בת כהן שזינתה? <p dir=""rtl"">ומה השיבו לר&quot;א בר&quot;צ שהעיד שראה שהקיפוה חבילי זמורות?</p>"	"רב חמא בר טוביה שרף בחבילי זמורות וטעה ששורפים בפתילה של אבר. ושרף בזמן הזה וטעה דתניא &quot;ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם&quot; רק בזמן שיש כהן יש משפט.<p dir=""rtl"">פעם אחת השיבו לר&quot;א בר&quot;צ שהיה קטן ואין בדבריו ראיה. וכשאמר להם שראה גם כשהיה גדול, א&quot;ל שלא היה ב&quot;ד של אותה שעה בקי, שהיה ב&quot;ד של צדוקים.</p>"	סנהדרין נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: 2 כיצד מצות הנהרגים ומנין?<p dir=""rtl"">[כיצד מיתת רוצח עבדו ובן חורין ומנין?]</p>"	"לחכמים מתיזין ראשו בסיף כדרך שהמלכות עושה, ר' יהודה סבר שיש בזה משום &quot;בחוקתיהם לא תלכו&quot;, לכן מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ, א&quot;ל כיון דכתיב סיף בתורה ולא גמרינן מהם, אין בזה משום בחוקתיהם לא תלכו, כמו ששנינו שורפים על המלכים ולא מדרכי האמורי.<p dir=""rtl"">ברוצח עבדו כתיב &quot;נקם ינקם&quot; וכתיב &quot;חרב נוקמת נקם ברית&quot;. ואין לומר שידקרו אותו - דכתיב &quot;לפי חרב&quot;, ואין לומר דעביד ליה גיסטרא - אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר קרא &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot; ברור לו מיתה יפה.</p><p dir=""rtl"">הרג בן חורין {למ&quot;ד חנק חמור} הוקשו לעגלה ערופה &quot;ואתה תבער הדם הנקי מקרבך&quot; מה להלן בסיף ומן הצואר אף כולם. ואין להקיש גם לענין קופיץ ומול עורף - משום דכתיב &quot;ואהבת לרעך כמוך&quot;.</p>"	סנהדרין נב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נב: 3 מנין לאשת איש שמיתתה בחנק?<p dir=""rtl"">(מנין לסתם מיתה שהיא חנק)?</p>"	"כתיב &quot;איש {פרט לקטן} אשר ינאף את אשת איש {פרט לאשת קטן} אשר ינאף את אשת רעהו {פרט לאשת גוי} מות יומת&quot; ר' יאשיה סבר כחכמים שחנק היא המיתה הקלה ביותר ולכן אמר שבסתם א&quot;א יכול להמשיך עליו מיתה יותר חמורה וגמרא גמירא ליה שיש ד' מיתות ב&quot;ד.<p dir=""rtl"">ר' יונתן סבר כר&quot;ש שסיף היא המיתה הקלה ביותר, לכן אמר לא מטעם זה, אלא שסתם מיתה האמורה בתורה היא חנק, וביאר רבי הוקש למיתה בידי שמים שאין רושם {ואין לומר שריפה, מדיצאה בת כהן לשריפה מכלל שישראלית לא בשריפה}.</p>"	סנהדרין נב:		
